גזר דין בתיק ת"פ 15387-04-12

1.         לאחר שהחלה פרשת התביעה, הגיעו הצדדים להסדר לפיו תוקן כתב האישום, הנאשם        חזר בו מהכפירה, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע העבירות הבאות: כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק - עבירה על סעיף 12 (1) לחוק הכניסה    לישראל, תשי"ב-1952 ו חבלה בכוונה מחמירה - עבירה על סעיף 329(א)(1) לחוק      העונשין, תשל"ז-1977. 

            האישום

2.         מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם, תושב ג'נין, נכנס לישראל ושהה בה בלא אישור    כחוק. הנאשם התגורר עם בת זוגו ואם ילדיו, שהיא אזרחית ישראלית, בשכירות בדירה             בקומה השנייה של מבנה בכפר עראבה. בקומה הראשונה של המבנה התגוררו חמישה             שוהים בלתי חוקיים, ששכרו אותה מבעלי המבנה [המשכיר], ביניהם מוג'אהד גואדרה             [ המתלונן ו דיירי הקומה הראשונה].

            עובר ל- 25.3.12 פנו הנאשם ואשתו למשכיר מספר פעמים, בדרישה כי יורה לדיירי             הקומה הראשונה לפנות את המקום באופן מיידי.

3.         ב- 25.3.12 בסביבות השעה 20:00 או קודם לכן, הגיע המשכיר לדירה כדי לקבל לידיו את שכר הדירה מדיירי הקומה הראשונה והורה להם לעזוב את הדירה לאלתר. בעקבות זאת, פרץ ויכוח בין המשכיר ודיירי הקומה הראשונה. הנאשם, הגיע למקום והצטרף לויכוח ובנוסף איים על דיירי הקומה הראשונה, שאם לא יעזבו את הדירה מייד, יסגיר אותם למשטרה באמצעות אשתו. בהמשך, הנאשם שב לקומה השנייה בדירה והמתלונן ניגש אליו, שוחח עימו, הרגיעו וחזר לדירה בקומה הראשונה. לאחר מספר דקות, שב ודרש הנאשם דיירי הקומה הראשונה, בצעקות ובקללות, להתפנות לאלתר מהדירה. המתלונן הלך אל מרפסת הקומה השנייה [ המרפסת] ושוב בא אל הנאשם בדברים, בניסיון להרגיעו. מייד לאחר מכן, הלך הנאשם והצטייד בסכין מטבח עם להב באורך 15 ס"מ [ הסכין] ובמהלך חילופי דברים בינו לבין המתלונן במרפסת, דקר הנאשם את המתלונן באמצעות הסכין, שלוש דקירות, בקדמת החזה, הבטן והגב, במטרה להטיל בו נכות או מום ולגרום לו חבלה חמורה. לאחר מכן, נמלט הנאשם מהמרפסת, חזר לדירתו             ורחץ את ידיו ואת הסכין.

4.         המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח בנהריה, כשהוא מחוסר הכרה ומונשם. הוא נותח בבית החולים ואושפז מיום 25.3.12 עד 8.4.12.

            כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות חמורות כדלהלן: פצע דקירה גדול בדופן החזה ימני-אחורי, תחתון, באורך 12 ס"מ, החודר לחלל פלוירלי ודרך סרעפת ימנית לבטן עם פצע שטחי באונה הימנית של הכבד; פצע דקירה בדופן החזה השמאלי-קדמי בין הפטמה השמאלית לעצם החזה, באורך 4-5 ס"מ, החודר לחדר הימני של הלב; וכתוצאה מהדקירה בגב, פצע דקירה גדול בדופן הקדמי של הקיבה.

התסקיר

 5.        לבקשת הסנגור הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן.

מתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 36, יליד ג'נין, נשוי ואב לארבעה. הוא בעל השכלה יסודית. עובר למעצרו, התגורר עם משפחתו בכפר עראבה ועבד בתחום הבניין וחיפוי אבן עם             קבלן מקומי.

            הורי הנאשם ו-4 מאחיו ואחיותיו, מתגוררים בג'נין. אביו של הנאשם כבן 65, נגר   במקצועו וכיום איננו עובד מפאת מצבו הבריאותי. אימו של הנאשם, עקרת בית וסובלת       ממחלת הסוכרת.

6.         הנאשם נולד וגדל בג'נין. הוא שולב במערכת החינוך המקומית אך נשר לאחר 10 שנ"ל        משום שנקרא לדבריו, לסייע בפרנסת משפחתו. בגיל צעיר החל לעבוד בשוק בג'נין        ובהמשך, פתח עסק עצמאי (חנות בגדים) שניהל עד פרוץ האינתיפאדה. בשנת 2001 נישא            לבת זוגו, תושבת אום אל פחם. במשך כשנה התגוררו השניים בג'נין ולאחר מכן עברו         לישראל. הם גרו תחילה בסכנין ולאחר מכן בעראבה, בשכירות. יש להם ארבעה בנים,   בגילאי 3 עד 10.

7.         הנאשם סיפר על מצוקה כלכלית גדולה, שמועצמת נוכח מעצרו. הוא טען כי המצב הקשה    בג'נין והעדר מקורות פרנסה מחייב אותו להיות בארץ ולסייע למשפחתו. לדבריו, בקשתו          לקבלת אזרחות נדחתה.

8.         בהתייחס לאישומים נגדו, הנאשם קיבל אחריות חלקית בלבד וטען כי פעל מתוך הגנה        עצמית. לדבריו, חש איום ופחד לאחר שהותקף ע"י המתלונן ושאר דיירי הקומה      הראשונה ונדרש להגן על עצמו. עוד מסר כי הודה במשפט במיוחס לו, מחוסר ברירה וכדי        להביא לסיומו של ההליך.

            אציין כבר עתה, כי בעקבות דברים אלו, לפני הטיעון לעונש, נשאל הנאשם בשנית, אם        הוא מודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן והוא חזר ואישר זאת.

9.         עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם שלל מעורבות קודמת בפלילים, אך כשעומת עם גיליון         ההרשעות שלו (לחובתו הרשעה משנת 2000 בגין גניבה מרכב, פריצה לרכב וכניסה            לישראל שלא כחוק; והרשעה נוספת משנת 1992, בגין עבירות ביטחוניות, בגינן ריצה 3             שנות מאסר), טען כי הופלל באשר לעבירות משנת 2000 ולגבי ההרשעות הישנות יותר,        טען כי היה קטין ונגרר.

10.        עוד נכתב בתסקיר, כי לכל אורך השיחה עימו, היה הנאשם עסוק בתיאור נסיבותיו האישיות הקשות, עליהן השליך את בעיות התפקוד שלו. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם שמגיל צעיר נדרש להישרדות כלכלית, שגדל בחסכים חומריים ורגשיים ובולטים אצלו מנגנוני הכחשה, השלכה והימנעות. כמו כן ניכר כי יש לו קושי בבדיקה עצמית. הוא נוטה להשליך את האחריות למעורבותו בעבירות דנן, כמו בעבר, על           גורמים חיצוניים והיה עסוק בהשוואה בין הנזק שנגרם לו לנזק שנגרם למתלונן.

11.        להערכת קצין המבחן, במצבים מורכבים, עלול הנאשם להגיב באופן אימפולסיבי וללא        שיקול דעת, בשל העדר מיומנויות חברתיות אדפטיביות. כל אלה, לצד חוסר מודעותו        לחלקים הבעייתיים בהתנהגותו מקשים עליו להפיק תועלת מטיפול ולכן, לא בא שירות         המבחן בהמלצה לגביו וציין "אנו מתרשמים מקיומה של רמת סבירות גבוהה להישנות             התנהגויות פורצות גבולות מצידו בעתיד".